קולאז' ירושלמי. תיעוד של ארבעה ביקורים בעיר

 

ibis, המלון החדש במרכז העיר

לאחרונה עלינו ירושליימה לחגיגה פרטית, לנו שלושה לילות באיביס החדש בירושלים.
ידענו למה לצפות מביקורינו במלונות הרשת בחו"ל, אך מסתבר שגם למי שיודעים מצפות הפתעות נעימות. ibis בגרסת עיה"ק, הנעים את שהותנו. אין מיקום טוב ממנו כדי לבלות חופשת אורבנית. קרבתו לרחוב יפו, היותו מטרים מקווי הקלה, מטרים שאפשרו ביקור בעוד ממלכה, קפה קדוש, עם סמיכותו למוזיאון המוזיקה העברי – Hebrew Music Museum, נוחות ההגעה מהמלון למוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים, ול-Sea Dolphin Restaurant – דולפין-ים, עשו את המלון לקוסם. 

איביס י-ם, חדש, עוד יש עליו שאריות ניילונים. המעבר פנימה מרחוב אלישר 4 ללובי, הפגיש אותנו עם עיצוב נקי ודינמי, בעיקר עם צוות מתורגל ונעים. רמי, טארק,( HAPPY HOURׂ, בכל ערב בין 18:00-19:00 בלובי) האלה המקסימה מהקבלה ויונאן, מלך ח"א, משרתים בנועם, בקיאים בעיר ושופעי המלצות. החדר פונקציונלי, במרכזו מיטה נוחה עם מזרון פטנט של הרשת, חלון רחב הפעור לרחוב ומקלחת מרווחת. תכל'ס בהיותנו בחופשת עיר, זה בדיוק, VFM, חדר שקט במיקום מנצח.

הקצנו לארוחת הבוקר עשירה, ערוכה במזנון עתיר ים תיכוניות טעימה, מגוון אפשרויות מפנקות לכל סועד. זכינו למנת יום הולדת טעימה בהגשה אישית, של בננות בדבש ואגוזים, מתכון מהבית שהגיש לשולחן אחראי ח"א יונאן.

יצאנו כשאנו מסמנים את איביס ירושלים כמלון לחזור אליו בקרוב מאד, עשו לנו שם חשק להמשיך את החוויה הירושלמית. נתראה בקרוב!

דולפין ים

מסעדות דגים הן לא היעד הברור מאליו עבור מתנזרת משוכני ים ובעלי זימים על צלחתה, אך הייתה מי שהבטיחה לי שיש שם מנות בשריות מעולות. אוכל השוחים ממש שש, זכה שם לפיצוי על חסר, שכן במטבח הביתי לא מתבשלים מיטגנים נאפים דגים, גם לא מהפירות שהים בטובו מעניק לסועדים.

חלפנו על פני מקום הישיבה בחוץ, ממוקם בתצפית רחבה על המדרחוב, כשנכנסנו אל החלל המעוצב נעים, המואר, עם הבר גדול והחיוך רחב. למלצרית היעילה/נעימה, הוסבר מיד שאנו בעד תכנית חלוקה לארוחת הצהריים, החצי שלו החצי שלה, עוד הוסבר שהכרחי שישמרו מרחק נגיעה.

להקל על "מצוקת ההמתנה", הגיעו שישה סלטים, פיתה חמה גדולה תפוחה, מין הכלאה מקומית חמימה ומוצלחת בין פרנה לפוקצ'ה.  הסלטים בסדר, לא גרועים אך גם לא בשורה קולינרית, אנחנו רצינו ראשונות. בעודנו ממתינים, הצצנו וראינו שבשולחן מימין זללו קדרות מולים וסרטנים, משל היו יושביו נטועים בבריסל או במרסיי. המשפחה משמאל התמודדה יפה עם דג ענק, עבודת צוות של זוג ההורים, שתוך כדי ארוחה, גם דאגו לשתף את הצאצאית הישובה בעגלה, מאכילים אותה בביסים נטולי עצמות, שפורקו במומחיות על ידי האב, ונבדקו על ידי האם בטרם הגיעו אל פיה.

מפלס ששון החצי עלה, הדגים ופירות הים באו לו בטוב. טרף דגה לראשונה ולעיקרית, בטח אם היתה מנת קינוח דגית היה מזמין אותה. ליקט כל פירור בשקדנות, ניגב את הרוטב כשהוא משמיע קולות של שביעות רצון. צריך להתחשב שנטול דגים האיש בביתו.

לי הוגשה מנת קרפצ'יו. עשויה כלבבי, מתובלת בעדינות, שנתנה מקום לבשר לדבר, אחריה קיבלתי צלחת קומבינציית טלה; שיפוד מעולה, קבבים, טוב וצלע מעולה טעימים אחד אחד. שתי העיקריות הגיעו עם קדירת תפוחי אדמה לוהטים וסלט.

בגזרת המתוקים חלקנו מנה של קינוח של הבית, בהמלצת המלצרית,  גלידת וניל שערות חלבה וסילאן, מנה ללא פירוטכניקה, מתוקה טעימה ונדיבה, שהיתה לנו בול עם האספרסו!

לפני הגעתנו תמהתי על החיבור של מסעדת מאכלי ים וי-ם, עכשיו כבר לא, לדברי החצי זה היה חיבור מצטיין. תודה לדולפין ים על האירוח ליום ההולדת, מסעדה שנשמח לחזור אליה!

מוזיאון המוסיקה העברית

העברית ולא הישראלית יען כי זו סקירה היסטורית, שמשלבת בין היתר, סיור מודרך בטכנולוגיה חדשנית אינטראקטיבית, בחדרי התפוצות השונות המעוצבים בהתאם: אנדלוסית, מזרח תיכונית, מרוקאית, אירופית, בלקנית, אסייתית. בכל חדר תצוגות כלי נגינה אופייניים, מוסיקה טיפוסית וסיפורים הקושרים את הכל בחבילה מלאת עניין. לאורך הסיור מצוידים המבקרים באמצעים טכנולוגים חדשניים להעצמת החוויה.

כשמגיעים לחדר האחרון שהוא החדר העברי, האחרון בסיור בין קומות המוזיאון, מגיעים לחלל המוקדש לקיבוץ הגלויות ולמקום המיוחד של ארץ ישראל וירושלים בלבבות הגולים בתפוצות. תוכלו למצוא שם כלי נגינה, כתבים של יהודים המספרים על ארץ ישראל בתקופות שונות בהיסטוריה, מתקופת בית המקדש הראשון ועד זמננו. שופרות, נבל מקראי ולצידם גם כלי נגינה מודרניים שונים. בחלל העברי נערך למבקרים סיור בדגם של בית המקדש באמצעות משקפי מציאות וירטואלית, תוך כדי האזנה למוזיקה מקורית והשתתפות בעבודות בית המקדש השונות.

קפה קדוש

דבר ראשון חשבנו לעצמנו שהכניסה לבית הקפה יכולה היתה להיות בקלות בכל עיר אירופאית גדולה, שכן בקדוש שומרים על אלגנטיות מאופקת, אפלולית נעימה של בית קפה, סטייל וינה ובודפשט. קפה קדוש, מוסד ירושלמי ידוע המציין יובל להיווסדו. הרבה עץ יש שם בויטרינה ובמדפים הכורעים תחת העומס, גדושי כל טוב שמרים, לצידם מאפים קצפות ומרנגים הגודשים את הויטרינות.

ניכרת אצל הקדושים ההערכה למסורת אופים אוסטרו הונגריים, אבל הם לא קופאים על השמרים, תרתי משמע. בקפה קדוש מגישים לאורך היום ארוחות טעימות של פסטות דגים וגבינות, עם מבחר מרקים וסלטים כשכל היופי מיוצר במקום, בקומה שמעל.

דגמנו שם ארוחה קלה שערבה לחיכנו: ממרח שעועית טעים, וריאציה על בנדיקט, שמרים מענגות מהסוגים שבהם מתהדרים בצדק בקדוש. קפה ריחני לו שוקו לי, חתם אתנחתא טעימה, בדיוק כמו שאנחנו אוהבים.